רפואה אחת
רפואה אחת הינו מונח מילולי, שהוטבע על ידי אפרת אלגרסי.
זהו מונח חדש, כהגדרה, אך תוכנו נצחי.
מונח זה מבקש להזכיר לכל – רפואה מהי.
הצורך להטביע ולהטמיע מונח זה, דווקא בשפה המדוברת, נוצר מתוך מציאות בה המילה ״רפואה״ – כמונח וכהגדרה – צומצמה.
צמצום שהביא לכך, שהעולם האינסופי של הרפואה, לא יכול לבוא לידי ביטוי. וכך, למעשה, מצבי חולי נותרים לא פתורים ולא מגיעים לידי ריפוי.
מכאן הדחף, לחדד, להזכיר ולהאיר, את מהות הרפואה, ולהכניס מונח בשיח ובשפה שיעזרו בכך.
רפואה היא אחת
לפי תפישת עולם זו, רפואה היא אחת, ולא נעשית בה הבדלה בין אסכולות, כיוונים של ריפוי וזמנים בהם היא נוצרה, כל עוד הם אכן מקיימים ריפוי, או לפחות מקיימים שאיפה אמיתית לריפוי.
ההתייחסות הרווחת היום לרפואה, היא לרפואה ה״מודרנית״, ומלבדה כל רפואה אחרת, יכולה להיות במקרה הטוב, רק השלמה. התייחסות זו דורשת דווקא היום תיקון.
הרגולציה – זו שאמונה, בידי האדם על הכללים והסדר בתוך העולם האינסופי של הרפואה, על מנת לקדם ולהתקדם בריפוי כל הזמן, החלה דרכה בעבר בטבעיות מתוך רעיון של רפואה אחת, ומתוך צורך להסדיר ולהנגיש כל רפואה אמיתית. עם השנים, היא צומצמה לנתיב צר מאד, עד כדי כך שצמצום זה פוגע היום במהות הרפואה.
הרי אין באמת רפואה שהיא אלטרנטיבה לרפואה אחרת, ואין רפואה שהיא משלימה לרפואה עיקרית.
רפואה היא אחת. או שהיא מאפשרת ומקיימת ריפוי, או שלא.
ואם מתגלה רפואה אמיתית מכל סוג, יש לנהוג בה כאוצר יקר-ערך, ולתת לה את מקומה הראוי.
על מנת לאפשר ריפוי אמיתי, ריפוי שהוא הכרח היום בכל דבר ועניין, יש צורך בשילוב כוחות אמיץ, ולחלוקה שווה בין משאבים – בין כל הרפואות באשר הן.
לשם כך, יש צורך ברגולציה המקיימת דיאלוג אמיתי, ומאפשרת פתיחת כל הנתיבים הקיימים, הידועים והלא ידועים. רגולציה שאינה פוחדת מהשפה הזו – נאורה, מתקדמת, אמיצה, אחראית ומעזה, שתסלול דרך בטוחה לחולה הנבוך, כמו גם לרופא הנבוך, ולפתח כלי בחינה ומדידה חדשים.
הראשון, החולה הנבוך, עומד היום בתוך ג׳ונגל סבוך, כשמכל פינה צץ שלט ״עקוב אחרי״. כל שלט כזה, נראה מהימן, כתוב ברהיטות ואפילו מנצנץ. ויתכן אפילו שהחולה כבר מנוסה בהליכה בג׳ונגל, ראה תוכניות טלוויזיה וקרא ספרים על יציאה מהג׳ונגל, וראה ברשתות החברתיות איך חברים יצאו מהג׳ונגל. אבל ייתכן שהחולה הזה, על פי רוב, איבד את האינטואיציה ואת חושיו שלו, ולא ידע לחפש בעצמו את הכיוון הנכון לו, ליציאה מהג׳ונגל.
והשני, הרופא הנבוך, עומד גם הוא באותו הג׳ונגל, למרות ההכשרה שעבר – מקיפה ונרחבת, תיאורטית ומעשית, בניווט, בהישרדות ובכללי הג׳ונגל – אבל הוא כבר לא לבד. איתו, אחריו ולצידו – חולים, קולגות, מציאות. חלקם התנסו, ורובם כבר שמעו ודמיינו מצבים של יציאה מהג׳ונגל, כשכל אחד מושך לכיוון אחר, ולא מאפשר לו להשתמש בידע שצבר ובידע הפנימי שלו, למען היציאה מאותו הג׳ונגל, בדרך הקצרה, הבטוחה והמהירה ביותר.
כולנו מוצפים היום במבול של אינפורמציה באמצעות שיווק, פרסום, מדע מתקדם, טכנולוגיה מפותחת, המבטיחים רפואה חדשנית, כזאת שתוציא אותנו מהג׳ונגל, שתציל אותנו ממוות, ואפילו תיקח אותנו לחיי נצח, ועכשיו. רפואה שכמותה טרם נראתה.
רפואה, מטבעה היא פלא לא צפוי. בעלת אינסוף פנים, כיוונים, תגליות, הפתעות ורבדים, המגיעים ממקורות שונים ומגוונים. צמצום או מניעה שלה ושל המקורות שלה בשיח ובפרקטיקה, פוגע בטבעה ואינו מאפשר את קיומה האמיתי, לחולה ולרופא.
לעיתים היא דחופה, לעיתים היא משמרת, לעיתים היא כללית, לעיתים היא פרטית, לעיתים היא נגלית, לעיתים היא נסתרת, לעיתים היא מונעת, לעיתים היא חוקרת, לעיתים היא עתיקה, לעיתים היא חדשנית, לעיתים היא מיסטית, לעיתים היא לא צפויה.
לעיתים היא ניסית.
אין העולם יכול להתקיים מבלי שרפואה אחת, היא ערך עליון בה. הרי כל תכליתנו היא, השאיפה התמידית לריפוי.
קיומה של רפואה אחת, מאפשר באופן טבעי, התפתחות מהירה ובריאה של האדם ושל סביבתו.
רפואה היא אחת, ורפואה אחת היא רפואה שלמה, חופשיה, טבעית, כשכל חלק ממנה, נמצא במקומו בטבעיות, בפרופורציה הנכונה ובזמן הנכון.